צוות השמולים - בואו להכיר קצת יותר את צוות החברה
אף אחד מאיתנו לא חכם כמו כולנו
קן בלנצ'רד
קן בלנצ'רד, סופר ומומחה בניהול, אמר פעם "אף אחד מאיתנו לא חכם כמו כולנו". וזה מה שהנחה אותי לפתוח חברה עם האנשים הנכונים, ולא רק לפי קו"ח.
מי שלא יודע, צוות השמולים (סליחה על השם חברים), הינם תלמידים לשעבר שלי שהפכו להיות עובדים בחברה. אחרי הכל, אחד הדברים שאני הכי אוהב ללמד בקורס ה-SEO, זה שאני יכול לבחור לעצמי את מנהלי הפרויקטים העתידיים של החברה שלי, "שמול קידום אתרים".
אז לאחר כמה חודשים טובים שהחברה קיימת, החלטתי לשאול את השאלות הקשות (והמוזרות) לעובדים בחברה, ספוילר: מישהו כמעט מת בסוף.
אז שאלתי את העובדים, כמה שאלות שבאמת עניינו אותי:
- איך הגעת בכלל לעולם ה-SEO?
- למה החלטת לעבוד איתי דווקא? (לא לשכוח שאני משלם לך היום)
- מה התחביבים שלך למעט לאכול ללקוחות את הראש?
- שם: אביגיל אגלרוב
- גיל: 53
- עיר: תל אביב
עד לפני שמונה שנים, התרוצצתי במשרד עורכי דין וביצעתי בדבקות עבודה שגם קוף יכול לעשות. עמוק בפנים ידעתי שאני מסוגלת להרבה יותר, אבל הפחד שיתק אותי. כי זאת העבודה שלו.
בינתיים, כדי להתבדר, כתבתי בנאמנות את הטור שלי במדור 'יחסים' בוויינט. המצאתי דמות מטורפת שקראתי לה בלה פלור. היא יצאה לדייטים הזויים ודיווחה עליהם מדי שבוע. כל יום חמישי ב-11:30, 250-300 טוקבקיסטים חיכו כדי להשמיץ אותי ואת הדעות שלי על העיר הגדולה. אבל הם חזרו, כל שבוע. כי זו טיבה של התמכרות.
יום אחד נתקלתי בפוסט בפייסבוק, של סקסולוגית שפרסמה חבילות שי בהנחה לקראת יום האהבה, אותן היא ביקשה למכור, אלא שאף אחד לא הגיב או התייחס. רק אצלי הראש כבר עבד שעות נוספות.
אז כתבתי סיפור על זוג בגיל הזהב, שביקשו להשיב את הניצוץ לחייהם העייפים, והזמינו את כל המוצרים אבל לא ידעו מה לעשות איתם. כתבתי תיאורים נוקבים על שרשראות, חרוזים, אזיקים ושמנים, ששלחו את הזוג התמים לחדר המיון בסוף הלילה.
ככה. בקטנה. טור רגיל לחלוטין של בלה פלור. שחררתי את הסיפור לאוויר, עם קישור לעמוד הפייסבוק של יועצת המין. והתוצאה הייתה לא ברורה. הפוסט התמלא במאות לייקים, שיתופים ותגובות של אנשים שביקשו לקנות את המוצרים, והיא העיפה את הכל בתוך יומיים.
ואז התחלתי לחשוב שאולי עליתי כאן על משהו, וכך, ממש במקרה, הגעתי לעולם ה-SEO. אלא שאז לא ידעתי שזה המונח הנכון. הייתי בטוחה שאנשים ירצו לשלם כסף כדי שאעליב את המוצרים או השירותים שלהם, אבל העולם לא עובד כך.
לקח לי זמן, אבל למדתי מה זה מילות מפתח ומה הן יודעות לעשות כדי לקדם אתרים ועסקים, והתחלתי לעבוד. ימים ולילות. אני עושה את זה כבר שמונה שנים, אבל רק בשבועיים האחרונים אני נהנית באמת מהעבודה.
כי לפני שבועיים נתקלתי בפוסט בקבוצה בפייס, שהזכיר לי למה ואיך התחלתי לכתוב למחייתי, שמוליק דורינבאום פרסם משרת כותבת תוכן, שנשמעה לי יותר מדי מופלאה מכדי להיות אמיתית. אז שלחתי קורות חיים, ולא קיוויתי ליותר מדי.
שבוע לאחר מכן התחלתי לעבוד במשרד הכי שווה בעולם ה-SEO, שמול קידום אתרים. אני נחושה להוכיח שיש לי לא פחות מהכישורים שיש לחבר'ה המופלאים במשרד. זה נראה כאילו בחרו אותם בפינצטה. אחד אחד. אנשים שתמיד חלמת לפגוש ולא האמנת שמגיע לך.
תחביבים? זה ישמע נדוש, אבל כן, עבודה. ודייב, האיש היחיד בעולם שמוכן לסבול באהבה את כל השיגעונות שלי.
- שם: חנן חרלופסקי
- גיל: 38
- עיר: פתח תקווה
אחרי 15 שנה בחו"ל חזרנו, אני והנסיך הקטן שלי, לישראל. חודשיים לאחר מכן אני כבר מתחיל לימודים ב- hackru ולומד שיווק דיגיטלי, שזה כשלעצמו הייתה הגשמת חלום עבורי.
שם למדתי SEO עם שמוליק, שכבר אחרי כמה שיעורים הבנתי ש SEO זה מה שיגרום לי להתעורר בחיוך כל בוקר. (קלישאתי משהו אבל עובדה)
למרות ששמוליק היה בטוח שאני ישן רוב השיעור, שמעתי כל מילה ויום למחרת גם הייתי מיישם את מה שלמדתי ב BiZ ארגון עסקים מהגדולים בישראל. גילוי נאות, אחי הגדול הוא הבעלים והלב של הארגון.
ואז הגיעה הצעה משמוליק ובעיטה בתחת מאחי והופ, אני בחלום.
אז מה התחביבים שלי? לפנק את הנסיך שלי וללכת איתו לסרטים (כן, גם שם אני נרדם) ולעשות מחקרים משוגעים (תשאלו את שמוליק זה יכול להיות תחביב)
כיף לי לבוא כל בוקר להרגיש חלק ממשהו ענק עם חברים לדרך שלא הייתי מחליף בעולם.
- שם: בר דותן
- גיל: 28
- עיר: תל אביב
החלטתי לעבוד איתך כי אין סיכוי שלא אקח הזדמנות כמו זו שאתה מוכן להעניק לי. האמון המלא מתחילת הדרך (אי שם לפני שבועיים) מביא לי את השלווה שאני צריכה בכדי לכתוב מאמרים.
- שם: יפעת לביא דגן
- גיל: 42
- עיר: רמת גן
את שמוליק ודרור מצאתי בפייסבוק. כלומר, לא אני ממש מצאתי אותם, אלא חברה העבירה לי פוסט מבולבל לגמרי ששמוליק כתב, על "דרושה מנהלת משרד", רק במילים אחרות לגמרי. כמו שרק אחר כך הבנתי שהוא עושה. כותב פוסטים ותכנים רשמיים כאילו הוא מנהל שיחת קפה אחרי העבודה.
טוב. אז קראתי את הפוסט בעיצומה של תקופה בין עבודות (כן. אני משתמשת בניסוח מכובס לגמרי למילה אבטלה, אבל הבנתם את הכוונה). הרגשתי בחושים שלי שיש כאן משהו שהוא אולי קצת אחר ממשרד רגיל שצריך מזכירה או מנהלת. ומכיוון שכל קשר ביני לבין ניהול אנשים הוא מקרי בהחלט, חשבתי שאולי כדאי לבדוק.
אז הגעתי לראיון, לא עם שמוליק, עם דרור. ישבתי איתו קצת יותר משעה לשיחה שהייתה הכול חוץ מראיון עבודה רשמי ומוכר. עד היום אני לא יודעת בדיוק מה היה שם, אבל כשהוא אמר לי "טוב, תחשבי על זה ותחליטי אם זה מתאים לך", חייכתי והושטתי לו יד ללחיצה: "חשבתי. בוא נתחיל".
כשהגעתי למשרד כדי להכיר את הצוות ואת שמוליק ולהבין את האווירה, כבר הסבירו לי הכול. למשל, איך מפעילים את הנטפליקס, איך משחקים פיפא בלי לצעוק, ואיך מורידים את האפליקציה של מכונת הקפה הלא נורמלית של המשרד.
אז עכשיו אני כאן. חלק מהצוות הכי מחופף בעולם, והאמת שכל בוקר כשאני מגיעה למשרד, נדמה לי לרגע, שהגעתי שוב הביתה…אמנם פה אין שתי זאטוטות תאומות שמסתובבות ומחפשות רק לשחק ולהשתולל, אבל עדיין זה בית חם, מפנק, תומך, ואוהב.
אבל אל תתבלבלו. עובדים כאן כל כך קשה שעשן יוצא מכל המקלדות. אלא שאנחנו יודעים איך לעשות את זה טוב, לעבוד קשה וליהנות קשה. אם יש איזו הגדרה שמתאימה לשמול קידום אתרים – נראה לי שזאת ההגדרה הכי קולעת.
- שם: דוד עמאר
- גיל: 27
- עיר: בת ים
פעם אחת לפני שנים רבות, למדתי שיווק באינטרנט, במכללת האקר יו, שם פגשתי מרצה הזוי, שהסתבר שהוא בת-ימי, אצלו למדתי את רזי ה-SEO באופן הגשה שריתק אותי.
עם סיום הלימודים, לא ידעתי עדיין מה אני רוצה להיות כשאהיה גדול. עד שיום אחד שמוליק פרסם בקבוצת הפייסבוק של התלמידים, שהוא מחפש מאפיונר, סתם, מתמחה. שלחתי לו הודעה, וכך התחילה ידידות מופלאה.
הוא אמר לי שיש לו המון עבודה ושאגיע להתחיל לעבוד. למרות שלא היה לי כל ידע מעשי ב-SEO, החלטתי לנסות, והתאהבתי מהיום הראשון. בשמוליק. לא בתחום.
למה לעבוד דווקא אצל שמוליק? האמת היא שגיליתי תחום מאוד רחב ומעניין, ונפלה עלי ההזדמנות ללמוד מהטוב ביותר. שמוליק הוא כמו הגורו שלי (הוא משלם לי שאני אכתוב את זה). למדתי ממנו כל מה שאני יודע. אני איתו כמעט מהיום הראשון בחברה ואני רווק. סתם. אולי זה חשוב.
כשאני לא מקדם אתרים, אני מנגן, לפעמים עם שמוליק ודרור, או שאני מפרק את טל בפיפא.
- שם: שמוליק דורינבאום
- גיל: 37
- עיר: בת ים
מי שלא יודע עליי את זה, חייב לדעת: הייתה לי פעם חברת קידום אתרים, וגם אז היא הרקיעה לשחקים מאוד מהר. היינו במקום הראשון בגוגל בכל מילה שהייתם כותבים בתחום שלנו, מהלחץ, הבאתי עובדים – "רק שיהיה איתי מישהו". והבאתי שותפים לחברה, "רק שיהיה איתי מישהו", ופה בדיוק נפלתי.
ואז הגיע הסרטן.
אחרי חצי שנה של עשייה מטורפת ועלייה מהירה מדי במכירות, הבנתי שבחרתי את השותפים לדרך שלי – לא נכון. הם אנשים מדהימים עד היום לדעתי, אבל לא התאמנו מבחינה מקצועית. אז קרסתי. קרסתי נפשית, קרסתי פיזית. קיבלתי סרטן במקום לא נעים בכלל בגוף (מוזמנים לקרוא את הספר שכתבתי בזמן החולי ב-30 יום של כאבים והזיות: http://30days.co.il) אבל אז הבטחתי לעצמי, אחרי שהחלמתי כמובן, שאם אי פעם אחזור לעצמאות – אעשה זאת נכון. ומאז הייתי לא מעט שכיר, והייתי מנהל מחלקות SEO בחברות גדולות מאוד בארץ. אבל אין מה לעשות, יש לי אופי יזמי עצמאי, יש לי החלטות משלי, מתודות וכמובן, פרויקטים גדולים שאני רוצה להשקיע בהם באותה מידה (כמו קידיפדיה, הייבר וכו')
ישבתי עם אפי, אשתי האהובה לפני שנה בערך ואמרתי לה "מה את אומרת? נעשה את זה שוב?" אז היא ענתה "אם שוב, אז הפעם נכון". ואז זה קרה, הפעם, עשיתי את זה נכון. בחרתי נכון, ואפילו לקחתי עובד נוסף שיהיה מנכ"ל החברה, שיעשה את זה נכון מלמעלה, ואפילו ינהל אותי אם צריך. מישהו קרוב כזה, אח שלי 🙂 (דרור דורינבאום).
אז תודה לכל השמולים, הם אדירים, מקצוענים, נינג'ות אמיתיות וללא ספק, שותפים אדירים לדרך. תודה לכם שוב, מרגיש שהפעם, אנחנו ללא ספק בדרך הנכונה.